<h1>הבתים — שערי נטילת ידים שער ראשון</h1>
<h2>דף ז:</h2>
וכל הנוטל ידיו בין לאכילה בין לקרית שמע בין לתפלה מברך אשר קדשנו במצותיו על נטילת ידים שזו מצות חכמים היא שנצטוינו מן התורה לשמוע מהם שנ' על פי התורה אשר יורוך. לר"ם. מלשון הר"ם שמענו שאין מברכין על נטילת ידים אלא לק"ש ולתפלה ולאכילה, וכן שמענו מלשונו שמברך על נטילת ידים קודם שיטול ידיו. והרב בעל התוספות כתב שאין מברכין עד אחר נטילת ידים וקודם נגוב, וכן דעת רבים מן הגדולים. יש מן הגדולים שכתב שאין מברכין אלא על נטילה של אכילה. ופסק הר"ם נתברר לנו.
וכל הנוטל ידיו בין לאכילה בין לקרית שמע בין לתפלה מברך אשר קדשנו במצותיו [וצונו] על נטילת ידים, שזו מצות חכמים הוא שנצטוינו מן התורה לשמוע מהם שנאמר על פי התורה אשר יורוך, לר"ם. מלשון הר"ם שמענו שאין מברכין על נטילת ידים אלא לק"ש ולתפילה ולאכילה, וכן שמענו מלשונו שמברך על נטילת ידים קודם שיטול ידיו. והרב בעל התוספות כתב שאין מברכין עד אחר נטילת ידים וקודם נגוב, וכן דעת רבים מן הגדולים. יש מן הגדולים שכתב שאין מברכין אלא על נטילה של אכילה. ופסק הר"ם נתברר לנו.
<h2>דף מו.</h2>
כל הרוצה לקרות קרית שמע ולהתפלל צריך שיטול ידיו תחלה, ואם אין לו מים מצויין לקרית שמע אינו מחזר אחריהם אלא מקנח בצרור או בקיסם, אבל לתפלה צריך לחזר אחריהם כמו שכתבנו בקרית שמע ותפלה.
<h2>דף קטו.</h2>
כל האוכל פת שמברכין עליו המוציא צריך נט"י תחלה וסוף, אע"פ שהוא פת חולין, ואע"פ שאין ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה ואינו יודע בהן טומאה לא יאכל עד שיטול שתי ידיו. וכל דבר שטבולו במשקה צריך נט"י, לר"ם. יש מן הגדולים שכתב שהאוכל בשר וכיוצא בזה צריך נטילת ידים, ודברי הר"ם עיקר. כתב רבנו שמשון לא אמרו שטבולו במשקה צריך נטילת [ידים] אלא דבר שדרכו לטבל, אבל דבר שאין דרכו לטבל אע"פ שמטבילו אינו צריך נטילת ידים, ולא נראין דבריו, כתב הרב בעל התוספות וכל תבשיל אע"פ שהוא עב הואיל והוא טופח נקרא משקה וצריך נטילת ידים, ונראין דבריו.
<h2>דף קטו:</h2>
מי שהסיח דעתו בסעודה צריך לחזור וליטול ידיו, שהרי אמרו שקריאת ההגדה בליל הפסח הפסק לנטילת ידים וצריך לחזור וליטול.
